Vayedaber

Simple Havroutah

'Haguigah

Daf 8b

מִי שֶׁחֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶם, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶם.

Traduction

This teaches that eating those animals from which the Festival peace-offering may come, i.e., sheep and cattle, is a fulfillment of the mitzva of rejoicing. This excludes these, i.e., bird-offerings and meal-offerings, from which the Festival peace-offering may not come.

Rachi non traduit

יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם. דחגיגה חלב כתיב בה לא ילין חלב חגי וגו' (שמות כ''ג:י''ח):

Tossefoth non traduit

מי שחגיגה באה מהם. פרש''י דכתיב לא ילין חלב חגי ומיהו לקמן (חגיגה דף י:) לא מפקינן ליה לפי המסקנא אלא מגזירה שוה דמדבר מדבר ושמא מכל מקום משמעות המקרא משמע חגיגה ולקמן מפקינן ליה ממדבר מדבר שמא אלשון דויחוגו קא סמיך דמשמע חגיגה דאי ממדבר הוה אמינא עולה ושלמים באה מהם וליכא למימר אם כן לא יהו באים שלמי שמחה ממעשר רק על ידי טפילה כמו חגיגה דהא בסיפרי ילפינן ליה מגזירה שוה דכתיב בו שם במעשר וגם בהתודה (מנחות פב.) מדכר גזרה שוה שם שם לשלמים הקשה ה''ר אלחנן לילף שמחה מהר עיבל דכתיב (דברים כ''ז:
ז') וזבחת שלמים ומינה ממעטינן עופות ומנחות וכן דריש רבי יהודה בן בתירא בפסחים (דף קט.) ועוד אמאי לא מוקמינן קרא בבשר חולין דמיקרי שפיר שמחה ותירץ דודאי ילפינן מהר עיבל מה שמחה דלהלן שלמים אף כאן שלמים ובירושלמי איכא אבל לא בעופות ומנחות דכתיב זבח בהר עיבל:

רַב אָשֵׁי אָמַר: מִ''וְּשָׂמַחְתָּ'' נָפְקָא. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן שִׂמְחָה.

Traduction

Rav Ashi said: There is no need to derive this halakha from ''And you shall rejoice in your feast'' by explaining that the word feast is referring to the Festival peace-offering. Rather, this halakha is derived simply from the phrase ''And you shall rejoice.'' This excludes those bird-offerings and meal-offerings that do not have an element of rejoicing, as the joy of eating is provided only by animal meat.

וְרַב אָשֵׁי, הַאי ''בְּחַגֶּךָ'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא, לְכִדְרַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא. דְּאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב: מִנַּיִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד — שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ'', וְלֹא בְּאִשְׁתֶּךָ.

Traduction

The Gemara asks: And what does Rav Ashi do with the phrase: ''In your feast''? The Gemara answers: That phrase comes to teach in accordance with the statement of Rav Daniel bar Ketina. As Rav Daniel bar Ketina said that Rav said: From where is it derived that one may not marry a woman on the intermediate days of the Festival? As it is stated: ''And you shall rejoice in your feast,'' indicating that one should rejoice only in your feast and not with your wife.

Tossefoth non traduit

בחגך. ולא באשתך. ות''ק דמפיק לה מדרשה ושמחת בחגך מי שחגיגה וכו' י''ל דתרוייהו שמעינן מינה דליכתוב בחג ומיהו מצינו למימר דפליג עליה ולא משמע ליה והא דאין נושאים נשים במועד מוקי טעמא כאידך דהתם:

מַתְנִי' מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִים מְרוּבִּים וּנְכָסִים מוּעָטִים — מֵבִיא שְׁלָמִים מְרוּבִּים וְעוֹלוֹת מוּעָטוֹת. נְכָסִים מְרוּבִּים וְאוֹכְלִין מוּעָטִין — מֵבִיא עוֹלוֹת מְרוּבּוֹת וּשְׁלָמִים מוּעָטִין.

Traduction

MISHNA: One who has many eaters, i.e., members of his household, and a small amount of property, may bring many peace-offerings and few burnt-offerings, so he can feed the members of his household with the peace-offerings. If one has much property and few eaters, he should bring many burnt-offerings and few peace-offerings.

Rachi non traduit

מתני' אוכלין מרובין. בני בית רבים מביא שלמים רבים שלמי חגיגה רבים לפי האוכלים ועולת ראייה מועטת:

עולות מרובות. דכתיב איש כמתנת ידו:

Tossefoth non traduit

מי שיש לו אוכלין מרובין. בירושלמי אמרינן עני וידו רחבה קורא אני עליו איש כמתנת ידו עשיר וידו מעוטה על זה נאמר כברכת ה' אלהיך עני וידו מעוטה על זה נאמר מעה כסף שתי כסף אין פחות ממעה כסף ואין פחות משתי כסף:

זֶה וָזֶה מוּעָט — עַל זֶה נֶאֱמַר: מָעָה כֶּסֶף, שְׁתֵּי כֶּסֶף. זֶה וָזֶה מְרוּבִּים — עַל זֶה נֶאֱמַר: ''אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ''.

Traduction

If both these and those, his property and the members of his household, are few, with regard to this individual it is stated in the mishna (2a) that the Sages established the smallest amount of one silver ma’a for the burnt-offering of appearance in the Temple and two silver coins for the Festival peace-offerings. If both his eaters and his property are many, with regard to this individual it is stated: ''Every man shall give as he is able, according to the blessing of the Lord your God, which He has given you'' (Deuteronomy 16:17).

גְּמָ' שְׁלָמִים מְרוּבִּים. מֵהֵיכָא מַיְיתֵי? הָא לֵית לֵיהּ! אָמַר רַב חִסְדָּא: טוֹפֵל וּמֵבִיא פַּר גָּדוֹל. אָמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: הֲרֵי אָמְרוּ טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה!

Traduction

GEMARA: With regard to the mishna’s statement that one who has many eaters and a small amount of property may bring many peace-offerings, the Gemara asks: From where can he bring many peace-offerings? He does not have much property. Rav Ḥisda said: He combines his property with the second-tithe money and brings a large bull. In this way he will have a lot of meat from the peace-offering. Rav Sheshet said to him: The Sages said that one may combine an animal with another animal.

Rachi non traduit

גמ' טופל. מעות חולין ומעשר יחד:

מַאי קָאָמַר לֵיהּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה אֲבָל לֹא מָעוֹת לְמָעוֹת, וְלֵימָא לֵיהּ: אֵין טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת! אֶלָּא הָכִי אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ אַף טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה.

Traduction

Since Rav Sheshet’s objection is unclear, the Gemara asks: What is he saying to Rav Ḥisda? If we say that he was saying to him as follows: They said that one may only combine an animal with another animal, but one may not combine money with other money to purchase one large bull, then let him simply say: One may not combine money with other money. Rather, this is what he said to him: The Sages said that one may even combine an animal with another animal. Why did you, Rav Ḥisda, limit him to the purchase of one large animal? Why not also suggest that this individual may bring other animals from second-tithe money?

Rachi non traduit

אילימא הכי קאמר ליה הרי אמרו בהמה לבהמה מעות למעות לא. כחזקיה:

אלא אף טופלין קאמר ליה. דשמעינן לרב חסדא דקאמר בטופל ומביא פר גדול דוקא מעות למעות אבל בהמה לבהמה לא ואמר ליה איהו הרי אמרו אף טופלין בהמה לבהמה כמאן וכו':

לימא ליה הרי אמרו אין טופלין מעות למעות. כיון דלמיסר טפילת מעות אתא ושמעינן לחזקיה בהדיא דאין טופלין היכי שביק מילתא בהדיא ומותיב מדיוקא:

כְּמַאן? דְּלָא כְּחִזְקִיָּה וּדְלָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן!

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rav Sheshet say this? It is not in accordance with the opinion of Ḥizkiya, who said that one may combine only one animal with another animal, and not in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that one may combine only money with other money.

וְכִי תֵּימָא: אָמוֹרָאֵי הוּא דִּפְלִיגִי, מַתְנְיָיתָא לָא פְּלִיגִי. וְהָא קָתָנֵי: אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחוּלִּין.

Traduction

And if you would say: It is the amora’im who disagree, whereas the baraitot that were cited in support of their opinions do not disagree and therefore Rav Sheshet may present his own opinion on the matter, this cannot be the case, as the baraita teaches: The first eating must come from non-sacred property. In other words, the first animal one eats must come entirely from non-sacred property, and combining is permitted only for the second animal. This indicates that although one may combine an additional animal with that first one, one may not combine money with other money to purchase even one animal.

Rachi non traduit

וכי תימא אמוראי הוא דפליגי. חזקיה ורבי יוחנן הוא דפליגי בבהמה ובמעות:

אבל מתנייתא. דאייתינן לעיל תניא כוותיה דמר ודמר:

לא פליגי. במעות אלא בבהמה דהך דקתני אם רצה לערב הוא דקאמר מעות דוקא אבל אידך מתניתא ס''ל בין מעות בין בהמה ורב ששת כברייתא בתרייתא סבירא ליה:

והא קתני אכילה ראשונה מן החולין. וקא סלקא דעתך דסעודה הבאה ראשונה על השולחן בעי כולה מחולין:

מַאי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה — שִׁיעוּר דְּמֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחוּלִּין.

Traduction

The Gemara explains. What is the meaning of: The first eating? This means that when one combines non-sacred money with second-tithe money, the monetary value of the required measure of the first eating from the offering must come from non-sacred funds. However, the remaining value of that animal may come from second-tithe funds. Therefore, according to the opinion of Rav Sheshet, one may combine an animal with another animal, i.e., by purchasing two separate animals, one from non-sacred funds and one from second-tithe money. Another option is to purchase one animal with combined funds, provided that the first eating is from non-sacred funds.

Rachi non traduit

דמי אכילה ראשונה. כלומר אכילה ראשונה סתמא קתני דאית ליה בין בהמה עצמה בין מעות שיעור אכילה ראשונה:

אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, הִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — חוֹזֵר וּמַקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן שֶׁפָּסַק, שׁוּב אֵינוֹ מַקְרִיב.

Traduction

§ Ulla said that Reish Lakish said: If one separated ten animals for the purpose of his Festival peace-offering, and he sacrificed five of them on the first day of the Festival, he may return and sacrifice the remaining five on the second day of the Festival, or on any of the other days. There is no concern for the prohibition of: ''You shall not add'' (Deuteronomy 13:1), as though he were celebrating the first day twice, because the remaining offerings merely complete the first day’s offerings. Rabbi Yoḥanan said: Since he stopped after the first five offerings on the day on which he first brought the Festival peace-offerings, he may no longer sacrifice the remaining animals on the other days, as that would be considered celebrating an extra day.

Rachi non traduit

חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני. ולא אמרינן עובר הוא בבל תוסיף ורחמנא אמר וחגותם אותו חד יומא ותו לא דהנך נמי דחד יומא הוא ושני תשלומין דראשון:

Tossefoth non traduit

חוזר ומקריב (הוא) ביו''ט שני. פרש''י ואינו עובר משום בל תוסיף דרחמנא אמר וחגותם אותו חג חד יומא והוא חוגג שני ימים דהוה ליה תשלומין דראשון אבל בסתם אסור כדמפרש ואזיל ולא שייך לאקשויי כיון דלא הוי חזי בראשון איך הוה חזי בשני הואיל ושמעינן ליה לר' יוחנן בסמוך תשלומין דראשון דהוה חזי בראשון קרינן ביה הואיל ואיכא שם הרבה כהנים שיקריבו אותן בבת אחת ומיהו ר''ח פירש בענין אחר וזהו לשונו אמר ריש לקיש הפריש עשרה בהמות לחגיגתו הקריב חמשה ביו''ט ראשון מקריב חמשה ביו''ט אחרון ואע''ג דאין מקריבין נדרים ונדבות ביו''ט הואיל והללו תחילת הפרשתן לחגיגה היתה מותר להקריבן ביום טוב ורבי יוחנן אמר כיון שפסק שוב אינו חוזר ומקריב ומביא א''ר אבא ולא פליגי כאן בסתם כאן במפרש הא דר' יוחנן כגון שהפרישן סתם והקריב ויש לו שהות ביום לשחוט השאר וגם יש לו אוכלים ולא שחטן שיורי שיירינהו ונעשו כנדרים ונדבות שלא מחמת יום טוב שאין קריבין ודריש לקיש כגון שפירש שאלו הנשארים יקריבם ביום טוב אחרון כגון זה מותר הכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן הפריש עשרה בהמות לחגיגתו הקריב חמשה וכו' חוזר ומקריב וכו' קשיא אהדדי כו' אלא לאו כו' איתמר נמי אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן לא שנו דכיון שפסק [שוב אינו מקריב] אלא שלא גמר היום דאמרינן שיורי שיירינהו ונעשו נדרים ונדבות אבל גמר היום חוזר ומקריב כך פירש רבינו חננאל וראייה לדבריו משמע בירושלמי דמכילתין היו לפניו עשרה בהמות הקריב חמשה ביום טוב ראשון והמותר מהו שידחה יום טוב האחרון רבי קריספא אומר איתפלגון ר' יוחנן וריש לקיש חד אומר דוחה וחד אומר אינו דוחה ולא ידעינן מאן אמר [דא ומאן אמר דא] אמר רבי זירא נפרש מליהון דרבנן מן מליהון דרבי יוחנן דו אמר טופל מעות למעות דו אמר דוחה ריש לקיש דו אמר אדם טופל בהמה לבהמה ואין אדם טופל מעות למעות דו אמר אינו דוחה אמר רב שמן בר אבא בשם ר' יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה יום טוב עד שיאמר אין עוד בדעתו להוסיף משמע דלענין דחיית יום טוב מיירי:

אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְלָא פְּלִיגִי: כָּאן בִּסְתָם, כָּאן בִּמְפָרֵשׁ.

Traduction

Rabbi Abba said: And these amora’im do not disagree, as they are referring to different circumstances. Here, Rabbi Yoḥanan is speaking of a case where one did not specify when he intended to sacrifice these offerings, and therefore it is assumed that he meant to sacrifice them all on the first day. There, Reish Lakish is referring to a case where one explicitly said at the outset that he intended to bring them on all the days of the Festival (Rabbeinu Ḥananel).

Rachi non traduit

בסתם. אם הפרישן סתם אינו חוזר ומקריבן כדמפרש ואזיל:

כאן במפרש. דאמר בהדיא ליום ראשון אני מפריש את כולן חוזר ומקריבן שאינו אלא תשלומי ראשון:

הַאי סְתָם הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם לִקְרַב, הַאי דְּלָא אַקְרְבִינְהוּ — דְּלֵיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם.

Traduction

The Gemara asks: With regard to this case where he did not specify, what are the circumstances? If we say that there was no time left in the day to sacrifice, i.e., he brought all his animals on the first day and realized that there was not enough time to sacrifice all of them, one can assume that the reason that he did not bring them is that there was no time left in the day. If so, his offering on another day is certainly considered merely the completion of the obligations of the first day. In this case his bringing of the additional offerings is not prohibited.

Rachi non traduit

האי סתם. דאמרת אסור להקריבן היכי דמי:

משום דלא הוה ליה שהות הוא. ומסתמא ליום ראשון הפרישן:

וְאֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אוֹכְלִין, הַאי דְּלָא אַקְרְבִינְהוּ — דְּלֵית לֵיהּ אוֹכְלִין.

Traduction

But rather, you must say that this is referring to a case where he does not have enough eaters in his household, and as one may not have leftovers, he did not sacrifice the remaining offerings. Here too, the fact that he did not sacrifice them is because he does not have enough eaters. Again, this cannot be the case in which it is prohibited to sacrifice the extra offerings.

לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם וְאִית לֵיהּ אוֹכְלִין, מִדִּבְקַמָּא לָא אַקְרְבִינְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ שַׁיּוֹרֵי שַׁיְּירִינְהוּ.

Traduction

The Gemara answers: No, it is necessary to teach this ruling only in a case where there is time left in the day and he has eaters in his household. From the fact that he did not sacrifice them on the first day of the Festival, one can conclude from it that he left them intentionally. Therefore, he is no longer permitted to sacrifice them on the other days of the Festival.

Rachi non traduit

שיורי שייר. שהיה בדעתו לחוג שני ימים:

וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, הִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — חוֹזֵר וּמַקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי.

Traduction

The Gemara comments: So too, it is reasonable that Rabbi Yoḥanan agrees that if one specifies his intentions he may sacrifice the offerings on the remaining days, as when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan said: If one separated ten animals for his Festival peace-offering, and he sacrificed five on the first day of the Festival, he may return and sacrifice the other five on the second day of the Festival. These two statements of Rabbi Yoḥanan, cited by Ulla and Ravin respectively, apparently contradict each other.

Rachi non traduit

ה''נ מסתברא. דמודה ר' יוחנן בדמפרש:

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן בִּסְתָם, כָּאן בִּמְפָרֵשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rather, isn’t it correct to conclude from this contradiction that this statement here is dealing with a case where one did not specify, whereas there it is referring to a situation where one stated his intentions explicitly? The Gemara concludes: Indeed, conclude from here that it is so.

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

Traduction

It was also stated that Rav Shemen bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said:

Rachi non traduit

איתמר נמי. דהיכא דמוכח מילתא דלא היה בדעתו לחוג שני ימים מודה ר''י:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source